ליטל אוהב ציון

תחומים

  • Content Marketing
  • הרצאות
  • כתיבת מצגות
  • כתיבת תוכן
  • כתיבת תוכן - אנגלית
  • מיתוג
  • סדנאות
  • עריכת תוכן
  • שיווק דיגיטלי
  • תחקיר ומידענות
  • תרגום

קצת עלי

כזו אני, ישירה, לטוב ולרע.
כמו כוסברה - או שאתה אוהב או שלא.
אז אם אתם עדיין כאן זה סימן שהכוסברה טעימה לכם, או שאתם מנסים בכח להתרגל לטעם..
אני מתה על כוסברה ולכן מוטל עליי תפקיד חשוב בהכרעה שלכם.
נעים מאד, קוראים לי ליטל, כלומר רוב חיי קוראים לי ליטל, בשנים האחרונות הפכתי לליסה.
לא בחרתי בשם הזה, אבל זה מה שהאמריקאים שומעים כשאני אומרת את שמי, בחודשים הראשונים לרילוקיישן התעקשתי לחזור שוב ושוב על השם עד שהם יבינו, זה לא קרה. אז התחלתי לאיית, זה לא עזר ואז הבנתי שלא רק שאני לא אקבל את הקפה שלי בזמן הקרוב, אלא שהתור הארוך של המנומסים מאחוריי בסטארבקס מתארך מאד וגם להם יש גבול לסבלנות.
אז פתרתי את עצמי פעם בליסה ופעם בשרה ויצאתי עם הקפה תוך שתיים שלוש דקות, מרוצה.
אני נשואה לקובי, החבר הכי טוב שלי, "מר יד אחורית" כמו שאני נוהגת לכנות אותו בטקסטים שלי וביחד אנחנו הורים לארבעה מופלאים.
כמו כולם, עברנו אתגרים לא נורמלים בחיים אבל לא כמו הרבה, עברנו לארצות הברית, בחיפוש אחר איכות חיים ועתיד טובים וקלים יותר לנו ולילדנו.
את הכתיבה פגשתי בתקופה קשה בחיי בה ניסיתי להיכנס להריון ולא הצלחתי, מצאתי נחמה בעט ובנייר ולאט לאט המגרות שלי התמלאו.
לקח לי כמעט עשור ושלושים סבבים של הפריות חוץ גופיות כדי להיות אמא לארבעת המופלאים הללו, ומן הסתם המיגרות כבר התפוצצו מניירות.
לקחתי חלק באופן קבוע בסדנאות כתיבה יוצרת של המיילדת שגית אמת, שדחפה אותי ללידה אחת נוספת - לידתו של הספר "השנה מעוברת".
תשמעו, עשר שנים של טיפולי פוריות זה כמו היום הזה לפני מחזור החודשי, בשיא השגעת, ברף גבוה של הורמונים רק שזה נמשך 10 שנים!!!
מזל גדול שאת האנרגיות, התסכול, הקושי והכאב יכולתי לפרוק בבית השני שלי - מזרן הג'ודו.
הספורט הזה שהפך כל כך פופולרי בשנים האחרונות - הכרתי אותו כשהייתי בת 10, וכמו כפפה ליד, היה קליק מיידי.
אני חגורה שחורה, אלופת ישראל ועוד כל מי תארים כאלו ואחרים (רואים אמרתי שיהיה מעניין, אפשר כבר לבלוע את הכוסברה.)
לפני כמה שנים החלטנו לערוך רילוקיישן עצמאי ולעבור ללוס אנג'לס.
המאמנים הכי טובים שיש לי לא הכינו אותי לדבר הזה, זה הכה בי בהפתעה גדולה ושנייה לפני שהקרב מוכרע והשופט מרים את היד ומסמן איפון לטובת היריב האמריקאי, נזכרתי במגירות, והתחלתי לכתוב שוב (לא, לג'ודו טרם חזרתי, הזדקנתי והתפדלעתי מדיי בשנים האחרונות - זה גם יגיע, אולי...) והספורט כמו בספורט, כל עוד אין הכרעה - הכל אפשרי.

מיקום

Los Angeles, קליפורניה, ארצות הברית